שלבי בירור תלונה (פירוט לסעיף 23 בתקנון משמעת סטודנטים: הליכי הדיון):

1. אם חבר/ת סגל חושד/ת שסטודנט/ית עבר/ה עבירת משמעת, חבר/ת הסגל רשאי/ת לקיים בירור ראשוני עם הסטודנט/ית, ולאחר היוועצות עם הדיקן או מי שהוסמך לכך מטעם הדיקן, להחליט אם להגיש תלונה לדיקן. חבר/ת הסגל רשאי/ת להעביר את התלונה לדיקן גם בלא בירור עם הסטודנט/ית.

2. זכות טיעון: הדיקן, או מי שהוסמך לכך מטעמו, יבחן את התלונה. אם להערכתו מתעורר חשד סביר שנעברה עבירה, יש לתת לנילון הזדמנות להגיב לתלונה. יש לאפשר לנילון לבחור בין תגובה בכתב לבין תגובה בעל-פה. אם להערכת הדיקן אין חשד סביר שנעברה עבירה, הוא רשאי שלא לנקוט הליכים, בלי לפנות כלל אל הנילון. תגובתו של הנילון לחשדות צריכה להיות חלק מהתיק. אם התגובה נמסרה בעל-פה, יש לכלול בתיק את תמצית הדברים שטען.

3. גישור: לאחר קבלת התגובה של הנילון ובחינת מכלול החומר, על הדיקן או מי שהוסמך לכך מטעמו להחליט (א) שלא לנקוט הליכים; (ב) ליזום הליך משמעתי. במקרה השני, יש להודיע לנילון כי לאור מכלול החומר ובהתחשב בתגובתו, הדיקן החליט שיש מקום לנקוט בהליך משמעתי. על הדיקן להזמין את הנילון להליך גישור, ובהזמנה להסביר לנילון שהליך הגישור נועד לבחון אם יש מקום להשיג הסכמה בעניין, שכוללת הודאה בעבירה המיוחסת לנילון או בעבירה אחרת והסכמה לעונש שיוטל. יש להבהיר לנילון כי הוא רשאי לסרב להשתתף בהליך גישור ושבמקרה כזה המשך הטיפול בעניין מועבר למזכיר האקדמי, להחלטה אם להגיש קובלנה משמעתית שתידון בפני בית הדין למשמעת. עוד יש להבהיר לנילון שהדברים שיאמרו בהליך הגישור הם חסויים ולא ישמשו נגדו, אם הגישור לא יסתיים בהסכמה. הליך הגישור נפרד מהליך מתן זכות טיעון, ומוטב לקיימם בנפרד.

4. העברת התיק למזכיר האקדמי: (א) אם הליך הגישור הסתיים בהסכמה, יש להעביר למזכיר האקדמי דיווח על העבירה שבה הודה הסטודנט ועל העונש שהוסכם. (ב) אם הליך הגישור הסתיים ללא הסכמה, או שלא התקיים הליך גישור, יש להעביר את כל החומר למזכיר האקדמי, להחלטה אם להעמיד לדין משמעתי. הדברים שנאמרו בהליך הגישור הם חסויים (למשל, נכונות של הנילון להודות בעבירה מסוימת), ואין לכלול אותם בתיק שיועבר למזכיר האקדמי.

5. החלטת המזכיר האקדמי: עדכון על ההחלטה תימסר לנילון וכן לדיקן או למי מטעמו.